רש"י על חולין י׳ א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י׳ ע״א:ה׳ רש"י על חולין י׳ ע״א:ז׳ »

6 אִיתְּמַר: הַשּׁוֹחֵט בְּסַכִּין וְנִמְצֵאת פְּגוּמָה, אָמַר רַב הוּנָא: אֲפִילּוּ שִׁיבֵּר בָּהּ עֲצָמוֹת כׇּל הַיּוֹם – פְּסוּלָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בָּעוֹר נִפְגְּמָה. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כְּשֵׁרָה, שֶׁמָּא בְּעֶצֶם נִפְגְּמָה.

פירוש רש"י על חולין י׳ א:ו׳

6 השוחט בסכין ואח"כ נמצאת פגומה - וידוע הוא שכששחט בדק קודם שחיטה והיה יפה אבל לא בדק אחר שחיטה מיד:

7 אפילו שבר בה עצמות - בין שחיטה לבדיקה אחרונה דאיכא למיתלי בעצמות פסולה השחיטה:

8 שמא בעור - השחיטה:

9 נפגמה - ונמצא שלא נשחטו הסימנים אלא נקרעו שהפגם קורע וזבחת כתיב דברים יב:

10 בעצם נפגמה - באותו ששיבר בה:

« רש"י על חולין י׳ ע״א:ה׳ רש"י על חולין י׳ ע״א:ז׳ »